המשמעות של דימוי עצמי חיובי

 

מעצם קיומו, האדם מורכב פיזית ומנטאלית ממימדים רבים. ישנו את מימד הויזואליות והוא כולל את כל האלמנטים החיצוניים שניתן לראות באדם, למשל הגובה שלו, מבנה גופו, אורך שיערו ועוד. תכונות אישיות הינן תחום נוסף ממנו מורכב האדם, כך שהוא יכול להיות נוח מזג או נוטה לעצבנות, אוהב חברה או מעדיף מצבי התבודדות ועוד. בנוסף, אנשים שונים זה מזה במאמץ הסובייקטיבי שהם משקיעים על מנת להצליח בלימודיהם, בעבודתם או באינטראקציה הבינאישית שלהם, ולכן מימדים אלו ורבים נוספים מרכיבים את הגדרת הדימוי העצמי של האדם, וזו התבנית האינטגרטיבית שבה האדם תופס את מכלול תכונותיו.

באופן גלובאלי, הראייה הקוגניטיבית של האדם את עצמו ואת העולם הינה בעלת חשיבות קרדינלית. מחקרים רבים נערכו בכל רחבי העולם אודות תופעת אפקט הפלצבו ואלו מהדיסציפלינה הרפואית למשל הראו כי בסבירות של 30 אחוזים בקירוב, אדם יתרפא ממחלה מסויימת רק מפני שהוא חושב שהרופאים נותנים לו תרופה, כשבפועל החומר שהוא מקבל הוא חסר השפעה, לדוגמה מים. נראה שהאמונה הפנימית האישית של דמות מסויימת אודות תכונותיה והפוטנציאל האידיוסינקרטי יכולה ליצור מציאות בה יתקיימו אלו הלכה למעשה, וזאת כלל ללא התערבות פיזית של אמצעים פרמקולוגיים.

לימודים

לימודים

לימודים

בקונטקסט של המסגרת הדידקטית, דימוי עצמי חיובי הינו מרכיב חיוני בהצלחתו הלימודית של התלמיד. כמו כן, מחקר מדעי בנושא מציג כי אין זה מספיק שהתלמיד ילמד את הנושאים היטב שהרי אם הוא חסר אמונה ביכולותיו הקוגניטיביות ואינו בטוח שיצליח בבחינה, סביר להניח שחוסר אמונה זה יתבטא בהתגלמות מספרית של ציון עתידי נמוך. למעשה, דימוי עצמי חיובי של התלמיד בלבד לא יוכל להיות לו לעזר בהצלחתו הלימודית, אולם יחד עם השקעה סובייקטיבית ופיתוח מטה קוגניציה של הצלחה אישית, יזכה התלמיד לחוות תהליך של שיפור ההישגים בבית הספר ובאופן סימולטני, גם הדימוי העצמי שלו יקבל תנופה וריאבילית ראויה.

אחד המחקרים החשובים בנושא של דימוי עצמי חיובי הינו פרי עטיו של הפסיכולוג האמריקאי קרל רוג’רס. בעוד שהתיאורטיקנים האירופאיים נטו ברובם לייחס לאישיות האדם אופי דסטרוקטיבי וסברו כי האינדיבידואל נמצא בקונפליקט מעגלי עם התנטוס, רוג’רס טען כי האדם שואף לממש את הפוטנציאל החיובי שבו במגוון תחומים והפסיכולוג צריך לנקוט פרספקטיבה שתאפשר לו זאת. לפי רוג’רס, האלמנטים האינטראקטיביים שנוכחותם הכרחית במפגשים הפסיכולוגיים הם : אמפתיה, כנות והערכה עצמית חיובית לא מותנית, כולם באופן בילטרלי. במילים אחרות, רוג’רס הבין כי מרכיבים מסויימים הם אלו אשר יוצרים אצל האדם דימוי עצמי חיובי ובהווייתם, אין הם צריכים להיות מותנים בתהליך הצלחה חיצוני, אלא פשוט יש צורך לגבש אצל האדם אישיות חזקה בעלת דימוי עצמי פנימי חיובי, כאשר לאורך הזמן תתבטא תבנית מנטאלית זו בהצלחות עתידיות במגוון תחומים.

לפיכך, ניתן להבין כי הצלחתו הלימודית של כל תלמיד תלויה במרכיב הדימוי העצמי החיובי שהוא מרגיש כלפי עצמו. למעשה, האינטגרציה בין התפיסה הסובייקטיבית של התלמיד למסגרת הלימודית היא זו שיוצרת את המשוואה הקיומית עם הפרמטר של הצלחה בלימודים ושיפור הציונים.