תהליך שיפור הציונים

 

שיעורים פרטיים הם כלי עזר לשיפור השכלת התלמידים. אימרה זו היא מעין ידיעה כללית שהציבור חש בה ומודע אליה, אולם מה אם נבחן אותה בכלים מדעיים וננסה לבנות מחקר סביבה ? חשוב להבין קודם לשם מה יש צורך בשיעורים פרטיים עבור התלמידים. נניח כי השימוש בשיעורים הפרטיים בא בתמורה להשקעת משאבים, בעיקר כספיים, אין זה משנה כעת אם אלו משאבים ציבוריים או פרטיים ונניח בצד מי הוא המשקיע. יש להבין כי בתמורה לאותם משאבים מתבקשת ההוראה הפרטית לספק מטרות שלשמם היא מתקיימת. נבחין בין שלושה מקרים :

חתירה להצטיינות : סביר בהחלט כי לתלמידים ולהוריהם יש שאיפות בקשר ללמידתו של התלמיד וברצונם לדאוג לכך שהילד יקבל את העזרה ברמה הגבוהה ביותר על מנת שיוכל לרכוש בעתיד את ההשכלה האיכותית ביותר מהמוסדות הטובים ביותר.

תחזוקה קבועה : ישנן משפחות שמעדיפות שילדיהן יקבלו עזרה שוטפת לאורך השנה על מנת “להקדים תרופה”, כלומר אם הילד לא הבין חומר מסוים בבית הספר ויתקשה לאחר מכן בשיעורי הבית, יגיע מורה פרטי ויעזור לו לעבור את המשוכה הזו ובכך הילד גם יוכל לתרגל ללא קושי חומר זה לאחר מכן וגם יוכל לבטא את הפוטנציאל שלו בבחינה.

לימודים

לימודים

לימודים

מניעת נשירה : הילד זקוק לשיעורים פרטיים על מנת למנוע את נשירתו ממערכת החינוך הפורמאלית. זו היא מעין “תחנה אחרונה” של הילד בדרך לחינוך לא פורמאלי, אם בכלל. על המורה הפרטי לנסות לבנות עם הילד שגרת לימודים כזו שיוכל לעמוד בה, החל מסידור החומר הלימודי בתיק, המשך דרך כתיבה בכיתה וכלה באסטרטגיות למידה בבית.

תוכניות התערבות ממשלתיות ועירוניות רבות בישראל מיועדות בעיקר לספק את הצורך במניעת נשירת התלמידים ממסגרות פורמאליות. כיוונה של הבנה זו הוא נכון, הרי מגובה במחקר רב כי ילדים שנשרו ממסגרות פורמאליות יהיו יותר חשופים לצד הלא חוקי של החיים, יכולים לפתח סלידה מהממסד המדיני תחתיו הם גדלים ועלולים להפוך לנטל על החברה בהיותם לא מצליחים להשתלב בה. יחד עם זאת, חשוב להבין כי בטרם הילד הגיע לסף נשירה ממסגרת החינוך הפורמאלית, ישנם תהליכים שקורים וניתן לעצור את כדור השלג הזה בטרם התגלגל לעבר אפשרות הנשירה. אגב, גם לשם כך ישנן דמויות בבתי הספר ומחוצה להם, כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד.

בישראל נתון אחוז נשירת התלמידים אומנם מפורסם במקומות שונים, אך קשה להבין מה הוא בדיוק אחוז התלמידים שנשרו ממסגרות פורמאליות בשנה מסויימת או מה מספרם. ישנו פילוח לאוכלוסיות המיעוטים ובהם ניתן לראות בוודאות את נתוני הנשירה, למשל בקרב אוכלוסיה ערבית בישראל אחוז הנשירה בקיץ 2008 היה 15.8 אחוזים, בכיתה ט’ ובקרב בנים בלבד. נראה כי אחוז הנשירה הכללי באותה שנה היה כ 8 אחוזים לערך, אולם, חרף כל החיפושים, לא נמצא נתון מדויק, יש מספר “נתונים” מסוג זה.

באיטליה אחוז הנושרים ממסגרות פורמאליות בקיץ 2007 היה 19.2 אחוזים. שם, כמו בארץ, מנסים לבנות תוכניות חינוכיות על מנת לשפר את השכלת התלמידים ולמנוע את נשירתם ממסגרת פורמאלית. מחקר חינוכי שנערך באיטליה, ניסה לבחון את התרומה וההשפעה של שיעורים פרטיים על ילדי תיכון בבית ספר בלאציו. המחקר הראה כי התלמידים היו מאוד מרוצים מכך שיש להם עזרה לימודית מקצועית בביתם והביעו דעה כי המורים והמורות הפרטיים עשו עבודה טובה ביחס למשאבים המועטים שבית הספר סיפק עבורם ( Rega, 2012 ). המחקר הקיים בתחום ההוראה הפרטית מראה בצורה מדעית ומדוייקת כי הרבה תלמידים זקוקים לעזרה מקצועית לאחר שעות הלימודים. תלמידים ותלמידות אלו מוקירים את מאמצי בית הספר ללמד אותם אך, הם טוענים כי העזרה הלימודית בהוראה פרטית בביתם, “אחד עם אחד”, היא זו שקידמה אותם מאוד בהשכלתם, הקנתה להם ביטחון עצמי רב, הן בחומר הנלמד והן ביכולת למידה והבנה בכלל, והיא זו שלמעשה מהווה את הגורם ליצירת תהליך שיפור הציונים.