הצלחה ללא ריטלין

מהו ריטלין 

הריטלין הוא בבסיסו חומר פסיכואקטיבי אשר משפיע על מערכת העצבים המרכזית ונחשב כתרופה לבעיות של קשב וריכוז והיפראקטיביות בקרב התלמידים בבית הספר. מטרת התרופה היא כביכול להביא את התלמיד לתוך קונסנטרציה לימודית אפקטיבית. אם התלמיד שאנן, מעופף ולא מפוקס, מוסח דעת בקלות, הכדור יעזור לו לשמור על ערנות ממושכת בנושא ספציפי.
בנוסף, אם התלמיד הוא היפראקטיבי, אימפולסיבי ונמרץ, הריטלין יאפשר לו את היכולת לשבת רגוע ומרוכז.
לכן נשאלת השאלה, האם זאת התרופה האולטימטיבית ומה הן השלכותיה ?

בכמה מילים, הריטלין 

“תרופה פסיכיאטרית לטיפול בהפרעות קשב”, הריטלין נכלל בישראל בפקודת הסמים המסוכנים. היום משומש לטיפול מרכזי בהפרעות קשב. חשוב לציין, כי הטיפול הוא אינו בשורש הבעיה, ההפרעה אלא, בתסמינים שלה. השימוש נועד להקל על הצורך בכל המשתייך ללימודים, עבודה ופעילויות המצריכות את ריכוזו של האדם.

כמובן, שלריטלין יש גם תכונות חיוביות, הריטלין אכן עוזר לטווח הארוך בפעילות הקוגניטיבית של המטופלים אשר אכן צריכים זאת וקיבלו זאת מהמלצתו של רופא מומחה.
לעיתים ריטלין ניתן בקלות יד כדי לזרז את “הריכוז האולטימטיבי של התלמיד”.
התייחסות לריטלין בתור תרופת קסם היא שגויה בטבעה ואציין מדוע בהמשך המאמר.

ריטלין : יתרונות וחסרונות

יתרונות	חסרונות
מרגיע במצב של היפראקטיביות.	תופעות לוואי – תיאבון מופחת, נדודי שינה, כאב ראש, סחרחורות דיכוי מצבי רוח והפחתת מוטיבציה לאינטראקציות חברתיות.
עוזר להתרכז בכיתה, בשיעור, בהרצאות ובלמידה באופן כללי.	למשתמשים אשר יש מספיק דופמינים בסינפסות עלול להתפתח דכאון בעתיד.
לריטלין אין תחושת אופוריה כמו בסמים פסיכואקטיבים ולכן רק כמות קטנה של משתמשים מתמכרים לריטלין.	המשתמש עלול לפתח תלותיות בריטלין.
פתרון מהיר.	עוזר להרגיע את הסימפטום ואינו מטפל בשורש הבעיה, לאחר מספר שעות המצב חוזר לקדמותו.
	אין לערבב ריטלין ואלכוהול, שילוב כימי אשר יוצר צורך במינון גדול יותר של ריטלין ומחריף את תופעות הלוואי

לכל תופעות הלוואי הקיימות לריטלין יש לעיין בלשונית אזהרות של ריטלין באתר כללית.

ההתחלה, קידמה טכנולוגית וצמיחה מעריכית של הריטלין

הטכנולוגיה אפשרה לנו את היכולת לקבל מענה מהיר ומדוייק בלחיצת כפתור, חשיפה לאורות מהבהבים וצבעוניים במסכים בכל פינה שאליה אנו מסיטים את עיננו, חיינו רצים מהר בין המסכים, אורכן של הטייקים מתקצרים בסרטים כדי להשאיר את הצופה מגורה, בני האדם משתעממים מהר יותר ומאבדים את סבלנותם להשקיע, כל הגירויים המיידים מספקים למוחנו מנות קטנות של דופמינים אשר גורמים לנו להרגיש טוב.
דופמין זהו נוירוטרנסמיטר אשר גורם לנו להרגיש טוב, לדוגמה : באכילת קינוח, בסיומו של אימון, חיבוק, צחוק ועוד.

מהרגע שבו נחשפנו למסכים, הגירויים מופיעים בכל מקום, בלייקים, בתגובות, בתמונות באינסטגרם, ובצבעים הנפלאים של המשחקים והסרטים שאנו צופים בהם.
ככל שאנו נחשפים יותר לכל הגירויים המינורים הללו, אנו מרגילים את המוח שלנו לקבל באופן מיידי ותמידי מנות קטנות של דופמינים, אשר גורמות לו לרצות זאת שוב שוב. לכן, אנו מוצאים את מרבית בני האדם “מחוברים” למכשירי הפלאפון. 

תופעה זו מקצרת את הסבלנות האנושית ויוצרת אי סיפוק תמידי אשר לא ניתן לספקו בקרב מידע אותנטי איכותי מפיו של אדם. לדוגמה : כל תלמיד אשר מעביר 45 דקות של שיעור בהקשבה למורה שמסבירה גזרה ריבועית בלשון יכול לצפות בסרטון ביוטיוב של 15 דקות עם קיטועים, המחשות והדגמות. סבלנותו מתקצרת. והכיתה המכילה 35 תלמידים נוספים הופכת לבמה של מסיחי דעת ומקורות עניין מגוונים נוספים.

“בעיית קשב וריכוז” אשר אנו מכירים אותה היום היא איננה בעיה ( מלבד המקרים הקיצוניים ) אלא, היא תסמין של תלמיד אשר מוחו מחפש אחר גירויים מעניינים יותר, כל תלמיד עם בעיית קשב וריכוז בכיתה מרובת היסחי דעת מתקשה להתרכז לדברי המורה, אך אם יכנס לכיתה מורה נוסף, אנתוזיאסטי, אשר בעל היכולת להלהיב את הכיתה ולשתף פעולה עם התלמידים, נושא השיעור יועבר בצורה הרבה יותר הרמונית עם התלמידים.

התמונה ניתנת להמחשה ובצורה פשוטה זו ניתן להבין כי מקור הבעיה אינו טמוע בתלמיד.

אבחון הריטלין

האם הבן שלך צריך ריטלין ? כנראה שלא.
את האבחנה “האם התופעה היא הפרעה נפשית”, פסיכיאטרים מוודאים באמצעות 4 שאלות.
כל קשיי התלמיד נבחנים ב 4 שאלות מאבחנות :

• האם ההתנהגות היא חריגה ושונה מהנורמה ?
• האם ההתנהגות פוגעת באופן משמעותי בתפקוד ובביצוע פעולות פשוטות ביום יום ?
• האם היא מסוכנת לאדם עצמו או לסובבים אותו ?
• האם היא גורמת למצוקה ולסבל ?

כאשר בוחנים לעומק את השאלות בפרספקטיבה הפסיכואנליטית אשר מגדירה את בעיית הפרעת הקשב והריכוז נקבל תשובות מפתיעות.

חריגות ? 1 מתוך כל 7 ילדים מוגדר כתלמיד בעל הפרעות קשב וריכוז. האם הדבר מאפיין חריגה מהנורמה ? “הפרעת קשב וריכוז” נהיית תופעה שכיחה בקרב התלמידים בעיקר כאשר אנו רואים עליה ב 40% ב 10 שנים האחרונות. 

פגיעה בתפקוד היום יומי ? הגדרה זו מצביעה על קשיים בסיסיים למדי כמו להתלבש, להתקלח ולהתפנות. כיוון שכמובן אנו עדים לכך שהפרעות קשב וריכוז אינן יוצרות תפקוד לקוי בפעולות הנ”ל, נוספה הגדרה אשר מקדמת את אבחון ההפרעה לעבר הריטלין והיא : “הפחתה בתפקוד”, אשר אם בוחנים לעומק ניתן להבחין כי כמעט כל תכונה אנושית יכולה להפחית בתפקוד של פעולה מסוימת אחרת ואינה מוגדרת בתור אבחנה פסיכיאטרית.

סכנה ? כמובן שמדובר על סכנת חיים. האם התלמידים אשר נוטלים את הריטלין מוצאים את עצמם בסכנת חיים ללא הריטלין ? או מידת האימפולסיביות שלהם עלולה לסכן חיים של הסובבים אותם ? התשובה הכנה לשאלות הללו מתגלגלת על קצה לשונכם בעודכם קוראים את השאלות. 

מצוקה ? בשאלה זו אנו נאלצים להתבונן במקורה ולשאול, מהו הגורם למצוקה ? כיוון שהפרעת קשב וריכוז היא “בעיה” המאופיינת בהתנהגות ויכולת ספיגה היחסית של התלמיד ביחס לשאר תלמידי הכיתה, ניתן להבין כי הגורם לעיקרי המצוקה הפסיכולוגיים אצל התלמידים הם לאו דווקא היכולת קליטה של התלמיד אלא, הצורך החברתי של התלמיד להיות שווה לשאר תלמידי כיתתו. המצוקה נוצרת תחת המערכת הלימודית הקונבנציונאלית. טיפול נכון בתלמידים אשר אינם יכולים לשבת ולא לזוז בכיתה הוא המפתח לשער הפתרון בבעיה. 

4 דרכים להחליף את הריטלין 

1. גלי אלפא ( Alpha waves ) :
   
   רמת קושי : קל מאוד
   גלי אלפא הם גלי הפעילות החשמליים של המוח בשעת רגיעה המופעלים בעיקר בתלמוס, אשר מתפקד בתור קליטת המידע מהחושים ומשמש בנוסף בעיבוד הראשוני של מידע.

    

   הפתרון : ניתן להקשיב למוסיקה אשר מכילה בתוכה תדרים של גלי אלפא שמעודדים את הפעילות במוח האחראית על רגיעה וריכוז, ובתוך מספר בודד של דקות משפיעות על מוח בצורה לא אינבסיבית להיות מרוכז ורגוע במלוא הפוטנציאל שלו.

   התרגול: בשעת למידה לשיעורי בית ומבחנים ואפילו למידה קולקטיבית. תפעילו את הקישור הבא באוזניות או ברמקולים. גם אם המוסיקה מעט מפריעה בהתחלה, יש להיות סבלני למספר דקות ומיד לאחר מכן אתם כמעט ולא תשימו לב למוסיקה ורק תשימו לב כי המוח מבוית כולו על הלמידה המעשית.הסט המועדף בעיני הכותבים :
2. מדיטציה :

   רמת קושי : בינוני

   מדיטציה בבסיסה היא התרגול המנטלי שמטרתו להביא את התודעה של האדם למצב בו הוא שליו, חושב בברור ומאוזן נפשית. חלק גדול מהשלכותיה של מדיטציה על חייו של המודט היא הורדה בלחצים, מתחים והיכולת להיות מרוכז במלואו בכל מעשה.

   הפתרון : מדיטציה על בסיס יומי צורכת לא יותר מ 10 דקות ביום. בכל בוקר לפני תחילת היום תמצאו 10 דקות שתוכלו לפנות לעצמכם על מנת למדוט. ניתן לבצע מדיטציה באין ספור של שיטות אשר ארחיב עליהן בהמשך. פעילות תמימה זו היא המקור לשינוי אסטרונומי בדרך החיים לטווח הארוך.

   התרגול : בכל יום תפנו לעצמכם 10 דקות. ( אם אין לכם זמן על הבוקר ניתן לבצע את המדיטציה לפני השינה ). להלן מספר שיטות מדיטציה לפי רמות קושי :

   1. מדיטציה מודרכת : ניתן להאזין להדרכה של מדיטציה אשר תנחה אתכם בדיוק במהלך עשר הדקות שלכם. המדיטציה המומלצת על ידי הכותבים ( באנגלית ) :
      

      על מנת למצוא מדיטציות מודרכות בעברית יש לכתוב : ” מדיטציה מודרכת ” בגוגל ולמצוא את הקול המתאים ביותר עבורכם.

   2. מדיטציה אקטיבית: היא כל פעילות אקטיבית אשר אתם מבצעים עם גופכם שבה אתם ממירים את כל המודעות והריכוז לפעילות הגוף, לדוגמה : אימון או ריקוד.
      בין אם אתם מתאמנים או רוקדים אתם מפסיקים לחשוב ומתחילים להתרכז בפעולה האקטיבית הגופנית ובכך מתרגלים את המוח לשלוט ביכולת לשמור על ריכוז. 10 דקות בכל בוקר זה מספיק בשביל התחלה. המלצת הכותבים : לרקוד ל 2,3 שירים בכל בוקר. ( כדי להימנע מבושה עדיף לעשות זאת בחדר לבד ) בכך להעיר את הגוף ולהזין גם את המוח בדופמינים.
   3. מדיטציית ויפאסנה : מדיטציה קלאסית, בה אתם יושבים בצורה האידיאלית שיהיה לכם נוח ( לא מחייב ישיבה מזרחית על הרצפה, אפשר להיעזר בכיסא ) ומתרגלים את חוסר המחשבה. לנסות ולהעביר את כל המודעות אל הגוף, לחוש את תפקודם של האיברים והיכולת לחוש כל חלק במערכת העצבים שלכם.
      שימו לב כי למדיטציה זו אין יעד שאליו אתם שואפים להגיע ורק אתם חשים את הרוגע הסובייקטיבי המתפתח אצלכם. חשוב לציין, כי גם אם מדי פעם צצות להן מחשבות במהלך המדיטציה, זה בסדר. תבחינו במחשבות, תנשמו עמוק ותמשיכו מהנקודה שממנה עצרתם.
      המלצת הכותבים : תשימו שעון מעורר ל 10 דקות קדימה ובכך תהיו רגועים לגבי הזמן, תשבו ותנשמו בצורה אקטיבית בקצב קבוע, לאט, לאט נשימות עמוקות יותר ויותר. תנסו להתרכז כמה שיותר בנשימה עצמה ובאיכות שלה.
      
3. הנאות :
   
   רמת קושי : בינוני
   
   על מנת שתוכלו לשמור על עניין בלימודים ולהזין את עצמכם מבחינת הצרכים האמוציונליים והחווייתיים שלכם עליכם לדאוג ליצור “הפסקות” בהן אתם מרגיעים את עצמכם מהמתחים והלחצים בשעת הלימודים. מתח מצטבר כאשר ישנו יעד אשר אנו מגדירים בראש סדר החשיבויות, דבר אשר מתורגם בגופנו כעניין של חיים ומוות ולכן, אנו חשים את הלחץ.
   
   
   הפתרון : להעניק לעצמנו הפסקות. אם מדובר על שעה הפסקה של רגיעה במהלך היום לפעילויות מסיחות דעת כמו משחקים, שיחות, סרטים ועוד.
   או לאחר יום לימודים ארוך לדאוג לצאת ולרענן את מוחנו עם פעילויות אשר לא מאלצות אותנו לאתגר את המוח ולהזין אותנו אינפורמטיבית.
   אז מה הקושי בעצם ?
   ובכן, תדאגו ותשמרו על כך שפעילויות אלה יהיו אך ורק הפסקות מזינות מאשר סיבה לרגיעה, עצלנות ובסוף תהיו מול מסך המחשב שעות רק כדי להתאכזב לחזור ללמוד.
   כאשר אתם מתגמלים את עצמכם על הלימודים, המוח יודע לזהות זאת בתור מתנה ובכך גדלה הכמות ומשתפרת האיכות של הדופמינים.
4. תמרים :
   
   רמת קושי : קל
   
   הפרי הקטן הזה תמר מכיל בתוכו די הרבה סגולות קוגניטיביות נפלאות. קטליזטור אקזיסטנציאליסטי לתהליכים נוירולוגיים חיוביים לריכוז, בנייה וחיזוק המוח.לתמר מספר כה גדול של סגולות רפואיות שונות המתחילות ממערכת העיכול, הדם, מערכת החיסון ועד תחליפים בריאים למתוקים. התמר מרוכז בפרוקטוז שמצד אחד לא מעלה את לחץ הדם ומצד שני משפר את הריכוז באופן משמעותי. בניגוד לשוקולד, התמר שומר על רמת ריכוז גבוהה לטווח ארוך.

    

   המלצת הכותבים : לצרוך 2 תמרים במהלך היום, במיוחד בשעת מבחן על מנת להעלות את רמת הריכוז ולשמור עליה יציבה.

מקורות :

על הריטלין. מתוך ויקיפדיה.

4 האבחנות. על פי המאמר של יעקב אופיר.