אבן דקורטיבית לעיצוב הבית
השימוש באבנים לבנייה החל את דרכו בהיסטוריה המתועדת כ 5000 שנה לפני הספירה. בני אדם מצאו שלבניה בעזרת בטון ופלדה יתרונות רבים יותר מאשר הבנייה בעזרת האבנים ולכן השימוש באבנים לבנייה פסק לאיטו. יחד עם זאת, שימוש באבני בנייה לדקורציה של מבנים, הן מבחוץ והן מבפנים, לא פסק מעולם. ניתן לראות אף מגמת עלייה בשימוש באבן דקורטיבית לעיצוב יוקרתי של מבנים.
ישנם סוגי איפיון שונים לאבן הבנייה הדקורטיבית. הדרך הנפוצה ביותר לאיפיון האבן היא בעזרת מיקומה הגיאוגרפי, למשל אבן ירושלמית נחצבת מאיזור ירושלים. אפיון נוסף לאבן נותן את שמה כתוצאה מהגיאולוגיה שלה, למשל אבן שיש או בזלת. לעתים מאפיינים אבנים בעזרת הגוון שלהן, למשל אבן מצפה צהוב. בשנים האחרונות, עם יבוא האבנים מסין, נעשה שימוש רב יותר באיפיון האבן על פי מספר קטלוגי שמקובל גלובאלית. דוגמה לכך ניתן לראות באבן שמספרה 562G , והכוונה היא לאבן גרניט סינית בעלת שני סוגי כתמים : אפורים בהירים ואדומים גדולים ומספר קטן של כתמים בהירים קטנים.
 הורים |
 הורים |
הוריםדוגמה קצרה לסוגי אבנים, מקורם ותכונותיהם מובאת להלן :
אבן בזלת – מוצאה באיזור השבר הסורי אפריקאי לכן, היא געשית ובדרך כלל בגוון שחור. בישראל היא נחצבת בעיקר באצבע הגליל ובקרבת חופיה הדרומיים של הכנרת.
אבן עצמון – מכונה בערבית ג’ת. זוהי אבן גיר צפופה וקשה ולכן, יכולה להוות תחליף טוב לשיש. היא מופיעה בגווני לבן, חום ואפור בהירים ונחצבת בעיקר באיזור כפר ירכא.
אבן ירושלמית – אבן דולמטית קשה ממנה בנויים רוב המבנים בעיר העתיקה בירושלים, כאשר מקורה הוא ממחצבה מפורסמת עתיקה שהתקיימה היכן שהיום מצויה שכונת גילה. צבעה הוא אדום או צהוב ולעתים מכונה בשם “סלאייב”.
אבן כורכר – אבן חול שנחצבת בעיקר מאזור ג’סר א זרקא ושימושה נראה בעיקר במבנים רבים ביפו העתיקה.
כפי שניתן להבין, ישנם שימושים רבים ומגוונים לאבן הדקורטיבית. בשיעורים פרטיים בעיצוב הבית ילמדו היסודות האינפורמטיביים של סוגי האבנים, תכונותיהם ואופן שימורם. חשוב להיעזר במורה פרטית לעיצוב הבית, היות ומדובר בעיצובו של המבנה לתכלית אישית ולכן, גם השימוש באבן צריך להיות מותאם פונקציונאלית לכך. כמו כן, התהליך הלימודי יכלול אף היבט מעשי של שינויים קונסטרוקטיביים בדקורצית האבן בביתכם. ניחוח חדש בעיצוב הבית יתגלה מתוך ויזואליות של מראה בוהקת.